השוואה בין שיטת מוח אחד לפסיכולוגיה

הקדמה

כמובן אין זה המלצה לטיפול.

ואחד המרכיבים החשובים בטיפול זה המטפל, דמותו והיכולת שלו להקשיב ולהכיל את המטופל בלי ביקורת, ועצות (שווא). אלא פשוט לקבל ולהיות אתו בהקשבה ובהבנה מלאה.

פסיכולוגיה - רקע ושיטות

פרויד אבי הפסיכולוגיה טבע את המושג "טיפול בדיבור", כלומר דרך דיבור נגיע אל הנקודות החסומות ונשחרר אותן דרך מודעות והבנה שמה שעשינו לא היה נכון ובעקבות מודעות זו נבחר בפעם הבאה דפוס התנהגות אחר, בחירי.

פרויד פיתח את שיטה הפסיכואנליזה. אכן פרויד הבין שכל התנהגות שלנו היום נובעת מהתת מודע העמוק שלנו ולכן חשוב לנתח את ההתנהגות. במהלך הטיפול המסורתי שהוא פיתח המטופל שוכב על מיטה, המטפל מפנה את גבו אל המטופל ורק עונה בתגובות מתייחסות אבל לא מפתחות את הנושא - הנהון, מילים, אבל אין שאלות והבנות. שיטת הפסיכואנליזה = ניתוח פסיכולוגי של האדם היא שיטה ארוכת טווח מאד מאד ורבות הבדיחות שרצות בקרב המטפלים על זה.

כיום ישנן שיטות אחרות בפסיכולוגיה אבל כולן דרך ה"טיפול בדיבור". בעולם הפסיכולוגי אין כלים אחרים לשימוש טיפולי ולכן חלקם מוסיפים כלים נוספים כגון דמיון מודרך, E.M.D.R, C.B.T ועוד כלים לפי השיטה של המטפל. כלים אלו שלא לומדים בכל שנות ההכשרה הארוכות להיות פסיכולוג או תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית.

מוח אחד - קינסיולוגיה: עקרונות יסוד

כמה נקודות על מוח אחד קינסיולוגיה לפני שנתחיל את ההשוואה.

במוח אחד מקשיבים לאדם מצוין ועמוק והעבודה היא דרך הגוף = תת מודע ששם יושבים כל בעיותינו, הנהגותינו ודפוסי ההתנהגות המאתגרים שאנו רוצים לשנות.

בדיקת שריר = מכונת האמת = הפוליגרף של מוח אחד - קינסיולוגיה. בדיקת שריר זה כלי מדהים לחקר האמת ולהגיע באמת לקושי, לתיקון, לאירועים ולגיל סיבה = הטראומה במדויק (ובעדינות...).

התיקונים הפיזיים שבהם אנו משחררים ומתקנים את הטראומה בהווה ובגיל סיבה בכדי לשחרר את הטראומה. (ואז בפעם הבאה שתהייה סיטואציה דומה נוכל באמת לבחור ולא למחזר דפוסי התנהגות מהעבר, בדיוק אותם דפוסים שנשבענו לעצמנו שוב ושוב לא לחזור עליהם).

בדיקת שריר מאפשרת לנו בקלות ובאמינות גבוהה, תוך עקיפת התת מודע להגיע במדויק לטראומות שאותן יש לשחרר ולשחרר בקלות.

במוח אחד אנו לא עובדים דרך מודעות והבטחות שאת אותה תגובה לא נעשה שוב, כיוון שהעשייה הזו היא מהתת מודע העמוק ומילים לא יגיעו לנקודה וישחררו אותה אלא שחרור הטראומה.

במוח אחד - קינסיולוגיה אנו נותנים קצת תרגילים בבית לעשות ביום יום ולחזור עליהם לפני משימה שמלחיצה - מפעילה את המוח האחורי בכדי להחזיק "מוח קדמי" וכן בזמן שעולה מתח, כך שלאדם יש ליווי לחיי היום יום.

פעולת המוח: מודע ותת-מודע

בתפיסה המקובלת כולל בעולם הפסיכולוגיה, כנזכר מעלה יש במוח תהליכי הגיון, שכל, מחשבה בחירה שמגיעים מהמודע או בשפה שלי מוח קדמי. תהליכים אלו עובדים דרך ההיגיון ויש לנו בחירה מה לעשות ואיך להגיב בכל מצב שעולה בחיי היום יום. כל עוד אנו במוח קדמי הכל בסדר בחיים. רק הצרה שזה לא תמיד קורה או הרבה פעמים אנו מגיבים מעולם ההישרדות = תת מודע = מוח אחורי.

במערכת הישרדות של כל אחד ואחד רשומים בעומק חוויות ההישרדותיות שלנו מאז שנוצרנו ומה שנרשם באמיגדלה = בלוטת השקד שם נרשמת כל חוויה הישרדותית שלנו ונחקקת בזכות/בגלל האדרנלין ששומר שם את הזיכרון בכדי שבפעם הבאה שנעמוד במצב הישרדותי או "הישרדותי" נגיב כמו שהגבנו אז וזה מעלה לנו את הסיכוי לשרוד יותר טוב. (אם בפעם הקודמת שרדנו אולי נצליח גם הפעם.)

הישרדות בפעולה: דוגמה מהחיים

סיפור קטן: פעם הלכתי ברמת הגולן ודרכתי על זנב של נחש. הנחש התרומם והתקרב לי מאד לשוק ימין, באוטומט שלי = מערכת ההישרדות שלי קפצה/קפצתי הצידה מהר מאד תוך מאית שנייה הייתי בצד הנחש הלך לדרכו. כל זה לא עבר דרך המערכת של המודעות אלא תהליך אוטומטי, אפילו התפיסה והראייה עברו מהתלמוס - היפותלמוס - אמיגדלה ביצוע ולא דרך פיענוח הראייה שנמצא בעורף (נקודות ראייה ראשוניות) לקח המון זמן (בהרגשה) חצי דקה ואז רק הבנתי דרך המוח הקדמי שזה היה נחש ושהיה רק חצי ארסי. כלומר ההישרדות עבדה הרבה מאד זמן לפני מערכת ההיגיון = מוח קדמי.

למה אני מאריך בסיפור זה? כיוון שבעצם עיקר הפעולה של האדם (הלא רצוייה) עובדת דרך הישרדות ואין לאדם שליטה על זה. אחרי שזה קורה כגון: כעס, אלימות, אוכל, מיניות, מריבות, כישלון במבחנים ועוד חוזר לעבוד המוח הקדמי ואנחנו ממש מצטערים על זה ומבקשים מעצמינו ומאחרים סליחה ושזה לא יחזור שוב לעולם, לעולם. ואחרי שעה שעתיים יום יומיים מקסימום נחשור שוב ושוב על התנהגות לא רצוייה זו.

מילים לא מצליחות להגיע למערכת ההישרדות, מה גם שהיא מגיבה כל כך מהר שאין מקום למילים במערכת זו. פסיכולוגיה הכלי שלה זה המילה הנאמרת "טיפול בדיבור" בעוד הקושי - ה"באג" שלנו נמצא במקום אחר לגמרי.

המחלוקת המרכזית: מילים מול פעולה גופנית

יש כאן, לדעתי בעיה רצינית שהכלי הטיפולי הוא המילה הנאמרת ולא דרך הגוף. כך לא נגיע באמת אל התת מודע ולא נשחרר משם ולכן הדפוסים יחזרו שוב ושוב במצבי מתח = הישרדות = מוח אחורי מה שממש התפללנו ייחלנו להתנהג אחרת במצבי מתח.

השוואה: פסיכולוגיה מול מוח אחד

מה ההבדל בין פסיכולוגיה למוח אחד?

בפסיכולוגיה הכלי המהותי הוא המילה, והמילה הנאמרת היא קשורה לתיפקודים גבוהים של המוח הקדמי. בעוד הקושי ודפוס ההתנהגות הלא רצוי הוא בתת מודע העמוק - המוח האחורי שם למילה, להבנה ולמודעות אין גישה כלל וכלל.

במוח אחד - קינסיולוגיה הכלי המשמעותי הוא בדיקת שריר שנותנת לנו גישה עמוקה את התת מודע העמוק - המוח הקטן שם רשומים כל הטראומות והחוויות הקשות שעברנו בימי חיינו ואולי עוד מההפריה. התיקונים הפיזיים והתובנות שעולות מכך הם הם המשחררים את הטראומה ודפוסי ההתנהגות בכדי שנוכל להגיע לבחירה מחודשת נקיים משאריות הטראומה והמחזור של מערכת ההישרדות בעקבות כך.

מקרה בוחן: מתיאוריה למעשה

סיפור קצר: עבדתי פעם עם בחורה שסיפור חייה מאד מאתגר (ויש בנינו הרבה מאד כאלו...) היא הייתה מטופלת בפסיכואנליזה במשך 24 שנים שמתוכם 7 שנים פעמיים או שלוש בשבוע. אני בטוח שהטיפול נתן לה מענה רגשי לאותו רגע אבל החיים היו תקועים. היא הגיעה אלי לטיפול אחרי, כמובן, שהמטפלת הזהירה אותה לא לעשות שינוי והפלא ופלא תוך 4 חודשים הגיע השינוי המיוחל והיום החיים שלה טובים. וגם היום יש צורך בתחזוקה מדי פעם לפעם כיוון שכל עוד חיים יש אתגרים.

סיכום: ההקשבה והטיפול המשולב

חשוב מאד לאדם שיקשיבו לו ויבינו אותו עד הסוף באמת, בלי שיפוט וביקורת. במוח אחד יש את ההקשבה מהלב שכל טיפול וטיפול אנחנו מקשיבים מהלב ולא שופטים עונים מייעצים, וזה בדיוק מה שאני עושה במוח אחד + עבודה עם השרירים ובדיקת שריר + תיקונים פיזיים + ירידה בגיל בעזרת בדיקת שריר ולתקן משם. תהליך עבודה מרתק שלא כולל רק מילים ודיבורים.